זאת וזו, אלה ואלו

זאת וזו, אלה ואלו

כינויי הרמז זאת וזו (בחולם, כלומר בתנועת o) נרדפים, כלומר אין הבדלי משמעות ביניהם. הכינוי זאת מלשון המקרא (בעיקר ביידוע, כגון ‘האישה הזאת’, אבל יש גם גֶּפֶן זֹאת בלא יידוע בתהלים פ, טז) והכינוי זו מלשון חכמים. כינויי הרמז אלה ואלו נרדפים גם הם; האחד מלשון...
תגיד לי ותאמר לי

תגיד לי ותאמר לי

‍‍האם נכון יותר להגיד “לומר” או אולי עדיף לומר “להגיד”?‍‍התשובה היא שגם בלשון המקרא וגם בלשון ימינו לפעלים האלה יש אותה המשמעות, ולכן אין עדיפות לשימוש באחד מהם.‍‍ובכל זאת אפשר להצביע על תופעה מעניינת בלשון ימינו:‍‍ בפועל ‘הגיד’ אנו...
יֶרֶק או יָרָק

יֶרֶק או יָרָק

קישוא, מלפפון וכרוב – יָרָק ולא יֶרֶק! ‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍ יָרָק – בשתי תנועות a – צורת היחיד של יְרָקוֹת – גידול אדמה שפרְיוֹ, גבעולוֹ או שורשוֹ משמש למאכל.‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍ יֶרֶק – בשתי תנועות e – שם המציין את כלל הצמחים והעשבים...
עליך ועלייך

עליך ועלייך

יש אנשים המתלבטים אם לכתוב ‘עליך’ או ‘עלייך’, ‘הישגיך’ או ‘הישגייך’ וכדומה. תשובתנו כי שני הכתיבים נכונים אלא שכל אחד מהם מכוון למין אחר: ‘עָלֵיך’ ו’הֵישגֵיך’ – ביו”ד אחת – מכוונים לזכר,...
מִמֵנוּ או מאיתנו?

מִמֵנוּ או מאיתנו?

בגוף ראשון רבים אפשר לומר גם מִמֶּנּוּ וגם מֵאִתָנוּ (בלי ניקוד: מאיתנו) – “תמיד תהיה אחד ממנו” וגם “תמיד תהיה אחד מאיתנו”. מִמֶּנּוּ היא נטייה של מילת היחס מן, ואילו מֵאִתָּנוּ היא נטייה של צירוף היחס מֵאֵת המשמש באותה...